|
תאי העור מתחלקים ומתרבים
בקצה העליון של שכבת הדרמיס, ממש מתחת לשכבה
החיצונית של העור. מחזור חייהם של התאים הללו,
שנקראים התאים הבזליים, נמשך כ-120 יום. בגיל צעיר
החמצן עובר ביעילות דרך כלי הדם לתאים הבזליים,
וממריץ אותם להתרבות, להתחלק ולהגיע למשך חייהם
המקסימלי. התוצאה: שכבה צפופה של תאים שיוצרת עור
הדוק. אולם ככל שמתבגרים, בייחוד בסביבה של עשן
וזיהום אוויר, פוחתת רמת החמצן המגיעה לתאים, ומשך
חייהם מתקצר. שכבת התאים נעשית צפופה פחות, מה
שמתבטא במראה עור מדולדל יותר. כאשר אספקת החמצן
לתאים תקינה חילוף החומרים בהם אופטימלי, וכך הם
מייצרים ביתר יעילות את הסבום, חומר הסיכה המצפה את
העור, מקנה לו רכות ומונע ממנו להתייבש. עם הגיל,
כשאספקת החמצן יורדת, נחלשים גם חילוף החומרים
וייצור הסבום, והעור נראה יבש יותר ורך פחות. שתיית
מי אוזון בארצות הברית ובמזרח הרחוק נהפכו הטיפולים
באוזון בשנתיים האחרונות ללהיט היסטרי. במרכזי ספא,
במרכזים רפואיים וקוסמטיים, בחדרי כושר ואפילו
במרכזי קניות מוצבים מכשירי בר מי אוזון המספקים מים
מועשרים באוזון . מי שמתעייף אחרי האימון, באמצע
הקניות או סתם במהלך יום עבודה, יכול פשוט "לשתות"
מי אוזון ולחזור לסדר היום נמרץ ורענן יותר. נשמע
מוזר? לא לגמרי. החמצן והאוזון
משמשים זה שנים ברפואה בזכות תכונות הריפוי המיוחדות שלהם.
מהו אוזון? גז האוזון (O3) בנוי כמולקולה
בעלת שלושה אטומי חמצן המחוברים ביניהם בקשר בלתי
יציב. בזכות אי יציבות המולקולה האוזון הינו החומר
המחמצן היעיל ביותר הקיים בטבע. בטמפרטורת החדר
האוזון הוא גז המתפרק בקלות ובמהירות לחמצן וע"י כך
מסוגל להשמיד חיידקים, וירוסים ופטריות שונים
ביעילות רבה ולהעשיר את התאים בחמצן.. אנשים רבים
נדהמים בראותם כיצד כוס אחת של מי אוזון מעלה את רמת
האנרגיה ומאפשרת רמת בהירות ופוקוס במשך היום. שתיית
מי אוזון נהדרת לכולם, צעירים ומבוגרים, חולים
ובריאים. רק אל תשתה אחרי 8 בערב. העלאת רמות החמצן
בגוף שנגרמת משתיית מי האוזון מאיצה את המטבוליזם
וזה נהדר לניקוי הגוף אבל לא יאפשר לכם ללכת לישון.
האוזוןן הופך לכלי טיפולי גם במוסדות הרפואיים
הציבוריים. "באופן מעשי, עישון וזיהום אוויר משפיעים
גם על ספיגת החמצן בריאות וגם על ריכוז החמצן הזמין
בסביבה", מסביר ד"ר יוסף דיין ממרכז דיין לרפואה
שלמה, לשעבר מומחה לרפואה פנימית בבית החולים
איכילוב, המטפל באוזון. "רוב המחלות שגורמות כיום
לתמותה הן תוצאה של הפרעה באספקת החמצן לרקמות הגוף.
לאורך השנים צוברים כלי הדם משקעים והופכים קטנים
וצרים יותר. פחות דם מגיע לרקמות שונות והן
מזדקנות", מסביר דיין. דיין מבהיר: "רובנו לא שותים
מספיק, והדם שלנו הופך סמיך, ויחד עם ההיצרות בכלי
הדם שמתרחשת לקראת ההזדקנות באופן טבעי, אנשים
מקבלים פחות חמצן לרקמות החיוניות, ובעיקר למוח.
הביטויים הם ירידה בריכוז ובזיכרון, תשישות ועייפות.
אפשר לשתות יותר, אפשר לנסות לטפל בבעיות בכלי הדם,
למשל בתרופות להמסת שומנים, ואפשר לנסות להעלות את
ריכוז החמצן בגוף". עורינו נושם דרך הנקבוביות אולם
זיהומי אויר, מים ורעלים מהסביבה חוסמים את
הנקבוביות ואינם מאפשרים לעור למלא את יעודו. תאי
עור, אשר אינם זוכים לכמות חמצן נאותה חיים פרקי זמן
קצרים יותר, מאטים את חילוף החומרים שלהם ומפחיתים
באופן משמעותי את רמת תפקודם. עם העלייה בגיל,
מופיעה באופן טבעי הפחתה במספר כלי הדם המספקים חמצן
לעור. הדם הוא המוליך אשר מעביר את החמצן מהאוויר
אותו אנו נושמים אל תאי העור. בעקבות ירידה בכמות
החמצן, העור הופך יבש יותר, מופיעים בו קמטוטים
וכתמים, קצב חלוקת התאים מואט ונפגעים עוביו צפיפותו
וגמישותו של העור. חלק מתהליך הזדקנות זה של העור
נובע גם מירידה בייצור סיבי קולגן ואלסטין והרס
מוגבר שלהם, החמצן חיוני לשם יצורם של סיבי קולגן
חדשים ומהווה חלק ממולקולת הקולגן עצמה.
|
